ללכת לאיבוד בעיר
יצאתי באחד הרחובות הקטנים מסביב, והרגשתי שמשהו מאד חשוב קרה, אבל בשום אופן לא הצלחתי להבין מה קרה.
ברוס והריתמוס של היקום
ברוס וויליס חגג היום 68. אני אוהבת את ברוס וויליס, וראיתי היום לכבוד יום ההולדת שלו את אחד הסרטים שלו – ״tears of the sun״ שהיה בינוני למדי אבל עדיין מהנה עם סצנות אקשן טובות וברוס וויליס אחד, שהיה בעת הצילומים בן 48 (בדיוק לפני עשרים שנה) ובאמת עושה את כל הסרט. הוא מסוג הדמויות…
טקסטים שנולדים כשאני כותבת לאקדמיה
הָעֶצֶב הַפִּתְאוֹמִיהָעֲרָפֶלעֲנָנִים יוֹרְדִיםחַיֵּי אָדָם.
למה אני אוהבת כשיש תמיד סרט של טרנטינו ברקע
כי כל מיזנסצינה, כל שוט, כל סצינה, כל סרט שלו – מגניב.המוסיקה. הדיאלוגים והמונולוגים. הטקסט, באופן כללי. המחוות. הרגעים האלה שהדמויות שלו נשארות לבדן והן עדיין יודעות לעשות גוד טיים, גם כשהמצב לא כזה טוב. בגלל הדקויות, הרגעים הקטנים של החיים שטרנטינו יודע לצקת אליהם את מירב המשמעות. לא מזמן קראתי שטרנטינו אמר שהסרט שלו…
אפילו לחתולים יש גבולות 